אאידה

מאת ורדי
מפסטיבל זלצבורג – אוסטריה

בכיכובם של

אנה נטרבקו ופרנצ'סקו מלי

בניצוחו של ריקרדו מוטי

הפקה מיוחדת בבימויה של האמנית האיראנית שירין נשאט, אשר חיה ופועלת בניו יורק. נשאט מגדירה את עצמה אמנית בגלות.

 

היא עוסקת בסוגיות של זהות פוליטית, דתית וכן בסוגיות הקשורות לפמיניזם. לכן, אין זה מפתיע שהמנהל האמנותי של פסטיבל זלצבורג הזמין אותה לביים דווקא את האופרה "אאידה" אשר עוסקת בסוגיות דומות של אדם - דת - מדינה וכוחן של הנשים בחברה גברית, דתית ומיליטנטית.

 

התוצאה הבימתית מרהיבת עין ומעוררת מחשבה. הביצוע המוזיקלי הוא מהמשובחים, בהובלתו של גדול מנצחי איטליה בעידן שלנו, ריקרדו מוטי ובכיכובה של הדיוה אנה נטרבקו בתפקיד הראשי. 

בשנת 1869 נפתח בית האופרה של קהיר. שלושה שבועות אחר כך נפתחה גם תעלת סואץ, לקראת פתיחת התעלה פנה החאדיב המצרי (מושל מצרים באישור הסולטן העותמני) למלחין האופרה הנערץ עליו, ג׳וזפה ורדי וביקש ממנו לכתוב אופרה לכבוד פתיחת בית האופרה והתעלה. ורדי סרב. ובית האופרה בקהיר נפתח עם האופרה ״ריגולטו״.

 

שנתיים עברו עד שורדי נאות, אחרי כל מיני התערבויות דיפלומטיות, להלחין אופרה עבור בית האופרה של קהיר. התסכול של החאדיב מתואר בין היתר במכתב של חוקר מצרים העתיקה ששהה באותם זמנים בקהיר: ״הוד מעלתו עדיין נרגז מכך שהמלחין הנערץ עליו מסרב להיעתר להזמנתו לכתוב יצירה.

 

במקרה שהמאסטרו לא ייענה להזמנה, דורש ממני הוד מעלתו החאדיב לפנות לואגנר או לגונו.״ יחד עם המכתב הזה נשלח אל ורדי, גם הרעיון הראשוני לליברית. מכיוון שהנושא מצא חן בעיניו, הוא החליט סוף סוף להיעתר. כששה שבועות אחרי הבכורה בקהיר, שהתקיימה בדצמבר 1871, בוצעה האופרה גם בבית האופרה של מילאנו.

הפקה מיוחדת בבימויה של האמנית האיראנית שירין נשאט, אשר חיה ופועלת בניו יורק. נשאט מגדירה את עצמה אמנית בגלות.    היא עוסקת בסוגיות של זהות פוליטית, דתית וכן בסוגיות הקשורות לפמיניזם. לכן, אין זה מפתיע שהמנהל האמנותי של פסטיבל זלצבורג הזמין אותה לביים דווקא את האופרה "אאידה" אשר עוסקת בסוגיות דומות של אדם - דת - מדינה וכוחן של הנשים בחברה גברית, דתית ומיליטנטית.

האריה היש הרואים באאידה אופרה צרפתית, מכיוון שהיא גראנד אופרה של ממש וכוללת קטעי בלט בהשראת האופרות של מאיירבר ומלחינים צרפתים אחרים. היא בוודאי אופרה איטלקית, בתמונות האינטימיות היא בוודאי דומה ל"לה טרוויאטה" ו"ריגולטו". ורדי לא מתכחש לסגנונו שלו.

 

אבל אולי זו בכלל אופרה מצרית?  מהו בדיוק המושג הזה? אופרה מצרית? הכוונה היא לשילוב האוריינטלי שורדי יוצר, בעיקר בקטעי המחול, אך גם קצת בשירת המקהלה, תוך שילוב של מזרחיות מעודנת בנבל ובחליל. 

זו יצירה שיש בה מכל העולמות, מלודיות איטלקיות מלאות תשוקה, גרנד אופרה בסגנון צרפת הכוללת מעמדים פומביים גדולי מימדים, בלט וקטעי מקהלה אדירים, המתובלים בסולמות ותזמורים השייכים למזרח התיכון ולמדבריות צחיחים, אשר מוסיפים נגיעה של אוריינטליזם.

 

בנוסף, הואשם ורדי בואגנריזם באופרה הזו, כלומר העברת המשקל אל התזמורת ושימוש בלייטימוטיבים, מה שמוסיף לאופרה מקור השפעה נוסף. בקיצור, הכל מכל וכל. אופרה קוסמופוליטית.

הפקה מיוחדת בבימויה של האמנית האיראנית שירין נשאט, אשר חיה ופועלת בניו יורק. נשאט מגדירה את עצמה אמנית בגלות.    היא עוסקת בסוגיות של זהות פוליטית, דתית וכן בסוגיות הקשורות לפמיניזם. לכן, אין זה מפתיע שהמנהל האמנותי של פסטיבל זלצבורג הזמין אותה לביים דווקא את האופרה "אאידה" אשר עוסקת בסוגיות דומות של אדם - דת - מדינה וכוחן של הנשים בחברה גברית, דתית ומיליטנטית.

ורדי רצה ליצור אופרה מסוג חדש, קוסמופוליטית, בינלאומית ומאד מרשימה וגדולה מבחינה ויזואלית. כאשר מאזינים לאופרה, כדאי לשים לב לעירוב של המרכיבים, שעושים את אאידה ליצירה שונה מאד ברפרטואר הורדיאני הטיפוסי.

 

באווירה הזו, מרחיבה הבמאית, שירין נשאט את הרלוונטיות והקוסמופוליטיות של היצירה, כשהיא מביימת אותה כמעט בניגוד למקובל, באופן מאופק, מינימליסטי ומונומטלי בו בזמן.

להצטרפות

הירשמו לשירות העדכונים שלנו - דעו על תוכן חדש לפני כולם!
  • Instagram
  • Facebook
  • YouTube

in cooperation with Unitel

כל הזכויות שמורות לחברת עמי אלה תקשורת בעמ