חליל הקסם

מאת מוצרט
מפסטיבל זלצבורג

התזמורת הפילהרמונית של וינה

בניצוחו של קונסטנטינוס קארידיס

בימוי: לידיה שטיר

הקלאסיקה האהובה בהפקה מרהיבה ויוצאת דופן

האופרה "חליל הקסם" מאת וולפגנג אמדאוס מוצרט, אשר הוצגה כבר באינספור גרסאות, מתארת בגרסה זו את חייהם ה"רגילים" של שלושה ילדים, אשר הופכים בלילה שגרתי אחד לסיפור מאד לא שגרתי.

 

במאית ההפקה, לידיה שטיר היתה בת 9 כאשר יצא לקולנוע הסרט "הנסיכה הקסומה" של הבמאי רוב ריינר. הסרט הידוע מתחיל בסבא שמספר לנכד שלו, חובב משחקי הוידאו, את סיפור האגדה הנושן. הילד נשאב אל הסיפור כמעט בעל כורכו. שטיר משתמשת בסיפור מסגרת דומה כדי לספר את סיפור "חליל הקסם" הותיק בדרך מקורית וחדשה, אשר מכניסה את המאזינים לכאורה לסיפור האגדה לתוך הסיפור עצמו. ספק חלום, ספק סיוט, ספק חייהם האמיתיים.

 

האופרה "חליל הקסם" מאת מוצרט הולחנה בשנת 1791. תקופה של מעבר משלטון עריץ וישן לעידן של נאורות והשכלה. כך מלכת הלילה באופרה מייצגת שלטון חשוך ונכחד, בעוד זרסטרו הוא השליט החדש והנאור. תקופה של "ניפוץ אלילים". הטוב הוא רע והרע הוא טוב.

 

הליברית (טקסט) המקורי של "חליל הקסם" (שנכתב על ידי עמנואל שיקנדר) ממקם את העלילה במצרים העתיקה. אולם, אין כמעט הפקה שנעשתה בשנים האחרונות (ואף קודם לכן), שמציגה את העלילה בזמן והמקום המקוריים. ברור לכל שזוהי אלגוריה למציאות שבה נאבקים כוחות הטוב בכוחות האופל. ומציאות כזו יכולה להתקיים בעולם ממשי, בעולם האגדה ובשילוב ביניהם.

 

קנת' בראנה, במאי הקולנוע הבריטי (הנרי החמישי, מהומה רבה על לא דבר, המלט ועוד) ביים בשנת 2006 את האופרה "חליל הקסם" לסרט קולנוע. בגרסה זו למשל, התקיימה העלילה בזמן מלחמת העולם הראשונה.  

לידיה שטיר, הבמאית האמריקאית, מתייחסת אף היא בהפקה זו, לתקופה של תחילת המאה ה-20, ערב מלחה"ע הראשונה. זהו הרקע לעלילה שמתחילה בארוחת ערב משפחתית, אך מתוחה, סביב הידיעות על הנעשה בחזית.

 

שלושה ילדים שובבים ועליזים נקלעים למתיחות של הוריהם ושל עולם המבוגרים המודאגים. הסבא הטוב (מגולם על ידי קלאוס מריה ברנדאואר - שחקן אוסטרי זוכה גלובוס הזהב ומועמד לאוסקר) לוקח את הילדים לחדרם, בו תלויות תמונות של דמויות קרקס אפלות ובובות שונות ומשונות מונחות על המדפים.

 

הסבא מתחיל להקריא את הסיפור על "חליל הקסם". החליל שבעזרת נגינתו המופלאה ינצח הטוב את הרע, השלום את המלחמה, האור את החושך. לפתע, פורץ אל חלון החדר הנסיך טמינו בדמות בובת חייל של אחד הילדים, ומכאן משמשים בערבוביה מציאות ודמיון.

 

כל בני הבית, הצעצועים והדמויות בחדר הילדים נכנסים אל תוך הסיפור. שלוש המשרתות בבית הילדים מופיעות כגבירות של מלכת הלילה, הלא היא אם הילדים, הטבח בבית הוא פפגנו צייד הציפורים (או במקרה הזה צייד התרנגולות), וזרסטרו, מנהל הקרקס הדמיוני שזוהי ממלכתו האפלה, הוא אבי הילדים.

 

הילדים נשאבים לתוך הסיפור והסבא ממשיך ומלווה אותם במציאות ובדמיון, מנסה לגונן, להסביר ולתווך לילדים את הסיפור שכמו תמיד ב"חליל הקסם" הוא קצת מסובך, מלא חידות, מסתורי, קצת מפחיד ואפל.

ביצירה המקורית ישנם לא מעט דיאלוגים מדוברים. בכל הפקה של "חליל הקסם" נאלצים הבמא/ית להתמודד עם טקסטים ארוכים ולעיתים אינפורמטיביים ו"יבשים". הפתרון של שטיר בדמות הסבא הטוב ה"מספר", מניע את העלילה באופן משכנע וממקמם את הנערים במרכזה.

פסטיבל זלצבורג (עיר הולדתו של וולפגנג אמדאוס מוצרט) בחר להפקה זו של "חליל הקסם" את המנצח האתונאי קונסטנטינוס קארידיס, אשר מגיש את "חליל הקסם" לבני עמו של מוצרט בגישה נועזת. לעיתים בטמפי (קצבים) מהירים למדיי, ולעיתים משתרע ברוחב אל פסגות הנשגב שבמוזיקה של מוצרט. נגני הפילהרמונית של וינה, למודי מוצרט כמובן, נענים לאתגרים המוזיקליים החדשים בגמישות, בדיוק וללא מאמץ.

חליל הקסם - אופרה בשתי מערכות

מוסיקה: וולפגנג אמדאוס מוצרט

ליברית (טקסט): עמנואל שיקנדר

ניצוח: קונסטנטינוס קארידיס (יוון)

בימוי: לידיה שטיר (ארה"ב)

משתתפים:

טמינו: Mauro Peter

פמינה: Christiane Karg

זרסטרו: Matthias Goerne

מלכת הלילה: Albina Shagimuratova

פפגנו: Adam Plachetka

וסולנים נוספים

מקהלת בית האופרה של וינה

התזמורת הפילהרמונית של וינה

להצטרפות

הירשמו לשירות העדכונים שלנו - דעו על תוכן חדש לפני כולם!
  • Facebook
  • YouTube